קבר הנביא שועייב  ע"ש תיאור ועדויות היסטוריות

  מקום הקבר ותיאורו בסיפורים:

 קבר הנביא יתרו הוא האתר הקדוש ביותר לעדה הדרוזית. הוא נמצא במורד הצפוני-מערבי של הר קרני חיטין. לאתר מוביל כביש החוצה את בקעת ארבל.

מקום הקבר מוזכר כבר במאה ה-12 בספרי המסע של בנימין מטודלא בשנת   1153 ואצל הנוסעים: נאסר ח'סרו 1047 ואבן-ג'וביר בשנת 1185. נוסעים אלה מדגישים את יושרו של הנביא יתרו ומלחמתו להפצת הצדק המוחלט. עולי רגל יהודיים כבר בימי הביניים מזכירים את קבר יתרו. כך מתואר קבר יתרו אצל 

ר' שמואל בר שמשון, אשר ביקר בחיטין בשנת 1210, ור' יעקוב, שליח ישיבת פריס מתאר את הקבר בביקורו בארץ בשנת 1235. תלמידו של הרמב"ן ביקר את הקבר בשנת 1272 והוא כותב: "ושם קבור יתרו חותן משה ועליו בניין נאה, ועשו אותו בית תפילה שהוא קרוב לקברי הצדיקים"

גילוי קברו של הנביא יתרו-שועייב על-ידי המצביא סאלאח א-דין מתואר בסיפור העם "כיצד התגלה קברו של הנביא שועייב?".

המאקאם בצורתו הנוכחית הוא תוצאה של פעילויות בינוי ושיפוץ שהתחילו בתקופת סאלאח-א-דין ונמשכו עד היום. שיך מוהנא טאריף גייס לצורך פעולות הבינוי והשיפוץ של הקבר תרומות מן הדרוזים בסוריה ובלבנון.

המאקאם כיום כולל מבנה מרכזי, רב מפלסי בו נמצא אולם הקבר הנושא כיפה עגולה, אולם לקבלת אורחים וחדרי לימוד. על קבר הנביא מצבת שיש מכוסה בפרוכות ובצעיפים שנארגו ע"י נשים שנדרו להביא שי לנביא. ליד הקבר קבועה ברצפת האבן טביעת כף רגל המיוחסת לנביא שועייב. בתביעת הרגל נמצא חריץ שעל-פי האמונה נוצר ברגע שהנביא דרך על הסלע. תביעת כף הרגל נמצאת בגומחה המציינת את כיון הדרום (ראה את סיפור העם: פטירתו של הנביא שועייב).

חג הנביא שועייב הוא החג העיקרי. בעת העלייה לקבר מתקיימים טקסים דתיים, המלווים.