אודות הנביא שועיב/יתרו ע"ש

סיפורי התנ"ך-פרשת יתרו, ספר שמות פרק יח': א'-כ',
ספר במידבר פרקים: ב', ג'. ספר דברים פרק א': יג'-יח'

משה נלחם ברועי הצאן המגרשים את בנות מדיין מהבאר. משה עוזר להן להשקות את צאנן. כתמורה מספרות בנות מדין את הסיפור ליתרו וכך הם נפגשים. יתרו מגלה הכנסת אורחים כלפי משה ומקבל אותו כחלק ממשפחתו.

הנביא יתרו מדריך את משה כיצד לנהוג כמנהיג. הוא רואה את משה העסוק בעשיית משפט מבוקר עד ערב ומבקר את סגנון מנהיגותו: "נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך" . הוא מייעץ לו לבזר סמכויות ומבהיר כי מינוי שופטים דורש תכנון מחושב ומפורט. אנשים אלה צריכים להיות בעלי תכונות מתאימות להנהגה "אנשי חיל, יראיי אלוהים, אנשי אמת שונאי בצע" (שמות, יח' כא').

משה מתגלה כמנהיג שקול. הוא מקבל את העצה של יתרו אולם הוא מוסיף לכך מרכיב דמוקרטי בבחירת השופטים הוא אינו ממנה את השופטים אלא מטיל על העם את משימת בחירת השופטים" הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" (דברים א, יג'-יח').

  סיפורי הקוראן (סורות 7, 11, 20, 22, 28, 29)

 בקוראן נקרא יתרו שועייב ע"ש. הוא מוזכר מספר פעמים כנביא לבני עירו מדיין וגם כנביא ליושבי "אל-איכה", יושבי היערות או יושבי הסבך. הוא מתואר כלוחם לאמונה באל אחד. הוא דורש צדק, ונלחם בסוחרים המטים את המשקולות והמידות  ומרמים את לקוחותיהם.

בני העיר לועגים לו ומאימים לגרש אותו ואת תלמידיו מהעיר. יתרו כעס עליהם והתפלל לאלוהים ותפילתו נענתה. תושבי העיר מוצאים את מותם ברעידת אדמה, העיר נהרסת וכל תושביה נספים.

ישנן כמה סברות לגבי העיר מדין . גרסה אחת אומרת שהעיר נמצאת בצפון מערב חצי האי ערב. סברה אחרת היא כי מדובר על כפר מנדה בבקעת בית-נטופה.